ענבר בזק צילום נתן יעקובוביץ
בזמן שבכנסת מתעסקים בחוק הגיוס, התחזית לתושבי הצפון קודרת, אזור שלם על סף קריסה כלכלית, בתי התושבים הרוסים והמדינה לא באירוע
בזמן שהתקשורת עוסקת במלחמה בחזית הדרום והצפון, ובזמן שבכנסת מתעסקים בדרמה הפוליטית של חוק הגיוס, קורה אירוע דרמטי בצפון, שאף אחד לא מדבר עליו: גל של פיטורי עובדים וסגירת עסקים, שאם הממשלה לא תעצור, עלול להוביל לקריסה כלכלית של חבל ארץ שלם.
היישובים בגבול לבנון, לאורכו ורוחבו, הפכו לחזית קרב חקלאים ובעלי מפעלים באזור נאלצים לתפקד בתנאים בלתי אפשריים ולספוג אבדות בנפש של בעלי החיים שגופותיהם נערמות.
בהיעדר תוכנית כלכלית רצינית שתיתן מענה מידי לענפי התיירות והתעשייה בצפון עלולה להתרחש מפולת שלגים שתתחיל עם סגירת עסקים בתחום התיירות, ויכולה להגיע גם לסגירת מפעלים ולפיטורי אלפי עובדים.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל התקבלה ההחלטה לפנות מבתיהם תושבים המתגוררים 3.5 ק”מ מהגבול, מחשש לחדירות מחבלים של כוח רדואן וירי בכינון ישיר, שגורם לנזקים גדולים ומערכות המיגון מתקשות ליירט. כ-60,000 מתושבי הצפון פונו מבתיהם.
פיצוי למפונים
מקביל, האוצר הגדיר שלושה מסלולי פיצוי לעסקים בכל הארץ: פיצוי מוגדל לעסקים בקו העימות במרחק של 7-0 ק”מ מהגבול בדרום ו-9-0 ק”מ מהגבול בצפון. פיצוי מופחת לעסקים בדרום עד 40 ק”מ מהגבול. פיצוי לכלל העסקים במדינה, במתווה הדומה לפיצויים בתקופת הקורונה. המסלולים הסתיימו ב-31.12.23 והחל מינואר 24 עסקים שנמצאים מעבר לקו של 7 ק”מ בדרום ו-9 ק”מ בצפון, אינם זכאים לכל פיצוי.
תעסוקה
בעוד שברוב חלקי הארץ הפעילות העסקית חזרה לשגרה, בצפון המצב שונה. כ-60,000 מהתושבים עדיין מפונים, ביניהם עשרות אלפי עובדים, וענפים שלמים שמושבתים כליל, ובראשם ענפי התיירות והאירועים. יותר מזה, מתווה החל”ת הסתיים במרץ, כך שהחל מחודש אפריל עסקים נדרשים להחזיר את העובדים לעבודה או לפטרם.כרבע מתושבי הצפון מועסקים בשני תחומים עיקריים: תעשייה ותיירות. שני תחומים אלו נפגעו כלכלית בצורה קשה בשל המלחמה, והפגיעה בהם צפויה להמשיך גם הרבה לאחר סיומה.
בתעשייה
כח האדם במפעלים הצטמצם לחצי, בין אם בגלל שחלק גדול מהעובדים פונו, ובין אם בשל הנחיות פיקוד העורף שמחייבות עבודה במרחבים מוגנים. התוצאה היא שהמפעלים מתקשים לעמוד בהתחייבויותיהם ללקוחות, שרובם הגדול מחו”ל. לצד זאת האנטישמיות הגואה בעולם מובילה לביטול הזמנות ועזיבת לקוחות בינלאומיים.
במפעלים הפועלים באזורים צמודים הגדר, קיים קושי אמיתי לקיים פעילות בשל הסכנה לעובדים. בשונה מעסק קטן או חברת הייטק, העברת פעילות של מפעל לאזור חדש היא תהליך מורכב וארוך מאחר וכרוך בהעברת ציוד כבד ובמבנים מותאמים. חלק גדול מהבעלים של המפעלים פועל בשותפות עם חברות בינלאומיות, אלו מצדן, בעקבות המלחמה, החלו לבחון מחדש את הכדאיות הכלכלית של החזקת מפעל בקו העימות.
תיירות, אירוח ואטרקציות
מה-7 באוקטובר הצפון התרוקן מתיירים, ולא ברור מתי הם יחזרו. בעוד שמתווה הפיצויים לעסקים בקו העימות הוגדר עד קו של 9 ק”מ, עסקים בתחום התיירות נפגעו בכל הצפון, הרבה מעבר לקו זה. עד חודש מרס, עסקי התיירות היו סגורים וכל העובדים הוצאו לחל”ת.
אך עם סיום מתווה החל”ת וכשאין אופק לחזרת התיירים לצפון, רבים מעסקי התיירות צפויים לפטר כבר בחודשי אפריל ומאי, מאות עובדים. העובדים שיפוטרו ככל הנראה ימצאו עבודות חדשות מחוץ לאזור, והחשש הוא, שכשהאזור יתייצב ביטחונית והתיירים יחזרו לא יהיו עובדים. גיוס עובדים חדשים והכשרתם הוא תהליך ארוך ויקר.
בהיעדר תוכנית כלכלית כלשהי, שתיתן מענה מידי לענפים אלו ותמשיך לתמוך בהם גם בתקופה שלאחר תום המלחמה, עלולה להתרחש מפולת שתחל בסגירת עסקים בתחום התיירות ויכולה להגיע גם לסגירת מפעלים בצפון בשנים הקרובות ולפיטורי אלפי עובדים. במצב כזה הממשלה עלולה לגלות שכשיגידו לתושבי הצפון לשוב לבתיהם הם לא יחזרו כי לא יהי להם מקור פרנסה, בנוסף לבתים לגור בהם, אותם יש לבנות מחדש.
תוכן המאמר: ענבר בזק מהיישוב יובלים, מנכ”לית החברה הכלכלית הגליל העליון וחברת כנסת לשעבר.
