עיריית כרמיאל
הארנונה ל-2024 תתייקר ב-2.7%, כפול מהעלייה שאושרה בשנה שעברה, תעמוד על 5.29% בשל ההצמדה למדד השכר במגזר הציבורי ולמדד המחירים לצרכן. המשמעות: תוספת של מאות שקלים לכל בית
משרד הפנים פרסם לראשונה באופן יזום ובמרוכז את בקשות הרשויות המקומיות לשינויים חריגים בצווי הארנונה.
מהפרסום עולה כי 82 רשויות הגישו בקשות לשינוי חריג של צו הארנונה, מתוכן 13 רשויות בלבד ביקשו לבטל את ההעלאה האוטומטית, כלומר להשאיר את הארנונה כפי שהיא, וכשש רשויות אף ביקשו להעלאות את כלל התעריפים באופן גורף, מעבר לשיעור ההעלאה האוטומטית.
מה שמשרד הפנים לא מפרסם זו העובדה שבתקופה של משבר כלכלי חריף במשק, 242 רשויות לא ביקשו לבטל את ההעלאה האוטומטית. המשמעות היא שלתושבים שלהן, הארנונה תועלה כפי שתוכנן.
העלייה בתעריף נובעת ממנגנון “הטייס האוטומטי” לעדכון הארנונה, שנוצר לפני כ-30 שנה, כשקביעת הארנונה הועברה מידי הרשויות המקומיות אל משרד הפנים. בכל שנה נקבעת לפי מנגנון זה עלייה בתעריפים, המבוססת בין השאר על האינפלציה.
העלייה הצפויה ל-2024 היא החדה ביותר בעשור האחרון.
מנגנון העדכון האוטומטי של תעריפי הארנונה מבוסס על נוסחה אשר מניחה כי יש לעדכן את תעריף הארנונה לפי שני מרכיבי העלות העיקריים שלו, שכר ועלות פעולות.
מדוע מנגנון זה אינו משרת את הרשויות המקומיות? בפשטות, כי המורכבות של 255 רשויות מקומיות לא יכולה להתכנס למדד אחד שמתאים לכולן.
האם השליטה המרכזית של המדינה בתעריפי הארנונה של הרשויות המקומיות עדיין נדרשת, כאשר מנגנון העדכון האוטומטי של הארנונה אינו משרת את הרשויות המקומיות?
לראשי הרשויות יש אפשרות לפנות למשרדי האוצר והפנים ולבקש אישור להפחתה או תוספת מן התעריף שהומלץ על ידי שני המשרדים.
כיצד תפעל עיריית כרמיאל?
פנינו לקבלת תשובה לסוגיה זו אך עד לרגע סגירת הגיליון לא התקבלה כל התייחסות לרבות תשובה לשאלה.
