הצטרפו לעצומה
כתבה ראשונה בסדרה
המקרה של שירה איסקוב הותיר את כולנו המומים. הרוע הצרוף שהתפרץ נגדה נראה כלקוח מסרט אימה ועוד אחד הנוראיים שבהם.
הרבה שאלות מהדהדות אחרי מקרים כאלו:
"איך אף אחד לא ידע?
למה היא לא קמה ועזבה?
איך היא לא ראתה את זה מגיע?
השאלות הן רבות, נוקבות, שלא נותנות מנוח. אני רוצה להתמקד בשאלה השלישית. אלימות בזוגיות לא מתרחשת ביום אחד. יש לה סימנים מקדימים. העניין הוא שפעמים רבות הפרשנות הניתנת לסימנים אלו היא פרשנות מוטעית, לפעמים סלחנית מדי.
עד לא מזמן נהגו לחשוב שאלימות כלפי נשים המובילה לעיתים עד כדי רצח ממש היא אלימות פיזית בלבד ואישה הנמצאת במעגל האלימות היא אישה מוכה. לצערנו נחשפנו למקרים בהם הנרצחת הייתה חשופה לאלימות אך לאו דווקא פיזית. אלימות פיזית היא רק אחת מצורות הביטוי של מעגל האלימות. ניתן לראות דפוסי התנהגות בין בני זוג אשר צפים ועולים כבר בשלב ההיכרות והחיזור ומהווים נורות אזהרה מפני זוגיות אלימה. ככל שמקדימים לראות אותם ומבינים שמדובר בנורות אזהרה, כך יהיה ניתן למנוע בעתיד כאב וסבל רב כתוצאה מחיים בתוך מעגל אלימות, שקשה אח"כ לצאת מהם. נשים רבות הנמצאות כבר במעגל האלימות מתארות כי היה להן נוח מסיבות שונות להתעלם מסימני האזהרה בתקופת ההיכרות וחשבו לתומן שהן אשמות ואם הן ישתנו, הכול יהיה בסדר.
אז מהי אלימות?
אלימות במשפחה מוגדרת כשימוש בכוח לא לגיטימי, פיזי מיני ופסיכולוגי של בן משפחה חזק כלפי בן משפחה חלש ממנו. הכוח המופעל יכול להיות ברמות שונות של חומרה ,תדירות, משך זמן, הפעלה ותוצאות..
חשוב להדגיש כי התנהגות תוקפנית ואלימה יכולה להיות הן מנשים והן מגברים כאחד, אם כי התופעה הרווחת יותר היא אלימות גברים כלפי נשים ולכן, לשם נוחות הכתיבה הדברים יוצגו בלשון זכר למרות שהדברים נכונים לגבי שני המינים.
כמו כן אין להסיק מסקנות על פי התנהגות אחת בלבד. פעמים רבות ישנם דפוסי התנהגות מקולקלים במערכות יחסים תקינות.יש לשים לב אם יש מספר התנהגויות החוזרות על עצמן בעקביות, הנותנות תמונה רחבה יותר, המעידה על פוטנציאל למערכת זוגית אלימה. לעיתים, נורות האזהרה האלו ירמזו על מערכת יחסים עתידית שתאופיין באלימות.
תכירו את גדי ותמר.
גדי ותמר יוצאים יחד כבר שלושה חודשים. גדי הוא סטודנט למדעי המחשב ותמר סטודנטית לסיעוד ולא מזמן התחילה עבודה חדשה. במקום העבודה של תמר, מבקשים ממנה לעיתים לעשות משמרות כפולות, תמר נענית כי היא זקוקה לכסף למימון הלימודים ולמחיה.
לגדי זה מאוד מפריע. הוא כל הזמן אומר לתמר שהוא רוצה שהם יבלו יותר יחד ושתסרב לעשות שעות נוספות. גם כאשר תמר מסבירה לגדי את חשיבות העניין עבורה ומנסה להרגיע אותו שזה רק תקופה גדי ממשיך 'לנדנד' לתמר שתסרב ותהיה יותר זמן אתו," הביחד שלנו חשוב לי ואני בטוח שגם לך" הוא חוזר ואומר. לאחרונה החל להציב אולטימטום שאם תמר לא תקדיש יותר זמן לביחד שלהם הוא יעזוב אותה.
ניתן לראות במקרה זה נורת אזהרה: הגבלה של בן/בת הזוג בפעולותיו ובתחומי עיסוקיו מקורם לא מאהבה או מדאגה ואכפתיות אלא בצורך של אחד לשלוט על האחר. בדר"כ בן הזוג האלים יגרום לריחוק ובידוד חברתי ומשפחתי. הרבה פעמים אמירות מעין אלה מתפרשות ע"י האישה בטעות כביטוי לאהבה כלפיה לחיזור ורצון להיות יחד. נתינת תחושה כי 'הוא אינו יכול בלעדיה' או באמירות מרחיקות כלפי החברות: "אני לא יודע מה את עושה איתן, את הרבה יותר אינטליגנטית מהן" .וככה לאט לאט הוא מרחיק אותה מהמשפחה והחברות והדרך החוצה נעשית קשה יותר ויותר.
"יום אחד, אחרי הרבה זמן שאני מרגישה שמשהו לא טוב עובר על חברה שלי, החלטתי שאני פשוט שואלת אותה. זה היה כאילו לחצתי על כפתור-במשך שעות היא פשוט סיפרה וסיפרה ואני הייתי המומה! היא? החברה שלי ,המצליחנית, הדעתנית, המוכשרת עם בטחון עצמי גבוה, המהממת זו שכולם מעריכים כ"כ בעבודה ?! הקשבתי לסיפורי הזוועות על מה שקורה שם בבית, בחדר השינה שלהם, המקום שאמור להיות כל כך קדוש, רגיש ואינטימי, הוא כופה את עצמו עליה ואסור לה להתנגד. והכי נורא בעיניי שהוא משתמש בתירוץ שהיא אשתו אז מותר לו! מותר?? בשם מי? בשם מה? דווקא כשאדם נושא אישה הוא מתחייב לדאוג לה, לאהוב ולכבד אותה לא להתעלל בה! היא לא הרכוש שלו!!!! חוץ מזה הוא עוקב אחריה בקנאות, ולא מרשה לה להיפגש עם מי שהוא לא מאשר לה. מחריד! אני פשוט לא מצליחה להבין איך הסיטואציה הזו קשורה לחברה שלי , איך בחורה כזו מוכשרת ודומיננטית נשארת שם???. איך דבר כזה קורה? "
לרבים לא ברור שגם בתוך זוגיות כפיה בתחום האינטימי נחשבת לאונס ומוגדרת כאלימות מינית.
אלימות מינית היא כל פעילות מינית או ניסיון לפעילות מינית, בין אם היא פיזית או מילולית, הנעשית באלימות או בכפיה ללא הסכמתו או בניגוד לרצונו של קורבן האלימות.
אף אחת לא צריכה להסכים ליחסים אינטימיים עם מישהו בניגוד לרצונה גם לא עם בעלה. מותר לאישה לומר לא , ולגבר אסור בתכלית האיסור לכפות את עצמו עליה. אונס בנישואים מהווה הפרה של זכויות אדם ומספק עילה לגירושין, הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.
למה היא נשארת?
ישנן סיבות רבות בגללן לנשים קשה לצאת ממעגל האלימות,הפחד להתלונן, הפחד לשים סוף לאלימות ולהיפרד, שכן הן חוששות מה יעלה בגורל הילדים, כי הן מפחדות להישאר לבד, כי הן מפחדות מגירושים מאוחרים ומההשלכות הנוספות של הדיווח על האלימות והפרידה ועוד המון דינמיקות שקצרה היריעה. לכל אלו מתלווה כמובן תחושת בושה גדולה שמעכבת ומקשה על היציאה מהמעגל.
חשוב לדעת-באלימות זוגית ישנה דינאמיקה שגם לנשים יש חלק בה. עד שהן לא יוזמות ועושות מעשה להפסקת האלימות הן בעצם מזינות את המעגל האיום הזה.
סקרנו את מעגל האלימות המילולית,הנפשית,הכלכלית והמינית
אל מול מעגל האלימות חשוב להכיר את מעגל השיתוף והשיוויון ,כפי שקשר זוגי נכון וראוי להתקיים:
התנהגות לא מאיימת: דיבור והתנהגות נינוחים המאפשרים תחושת מוגנות ויכולת הדדית לביטוי עצמי
כבוד: הקשבה הדדית ללא שיפוטיות. אמפתיה לרגשות האחר והערכה הדדית
אמון ותמיכה: תמיכה הדדית במטרות בני הזוג בחיים, הזכות של כל אחד מהם לרגשות משלו, לחברים, פעילויות ודעות.
כנות ואמינות: לקיחת אחריות, מוכנות להודות בטעויות וללמוד מהן. תקשורת פתוחה וכנה.
חלוקת אחריות: הסכמה הדדית על חלוקה הוגנת של עבודה ונטל. קבלת החלטות משפחתיות/זוגיות משותפות.
שותפות כלכלית: קבלת החלטות כספיות משותפת. שני בני הזוג נשכרים מהסדרים כלכליים.
משא ומתן והגינות: חיפוש אחר פתרונות מספקים והדדיים לקונפליקט. אפשרות לשינוי ופשרה.
ועד אז מה יש לסביבה לעשות?
לסביבה תפקיד חשוב מאוד בהחלטה של האישה לצאת ממעגל האלימות
אישה הנמצאת בזוגיות אלימה זקוקה לסביבה שקודם כל מאמינה לה ובה, שמעצימה אותה, שלא רואה את החולשה שלה בעין שיפוטית אלא בעין של חמלה ואמפתיה, שמחזקת לה את הוודאות שהיא לא אשמה באלימות הזו, אין לה במה להתבייש, שהיא ראויה לכבוד, לחירות, ושיש לה את הזכות לדרוש שינוי או לבחור לצאת מהזוגיות הרעה הזו.
לסיום אם את מתלבטת האם את נמצאת בזוגיות אלימה בחני את הקריטריונים הבאים להערכת מערכות יחסים חדשות כדרך למניעת התפתחותם של יחסים אלימים:
האם בן/בת הזוג מביע התעניינות ומתייחס בכבוד למחשבותייך, רעיונותייך והישגייך?
האם אומר/ת לך מה לעשות, איך להתלבש, מה לחשוב, מה את/ה מרגיש…?
האם את/ה מרגיש טוב ומאושר לאחר בילוי זמן במחיצתו?
האם השיחות עמו/ה מעניינות ונותנות תחושה של שביעות רצון?
האם יש לשניכם תחומי ענין משותפים?
האם בן/בת הזוג בדרך כלל נינוח או מתוח?
האם השקפותיכם הערכיות דומות?
האם אתם צוחקים מאותם הדברים?
האם בת/בן הזוג נוקשה או גמיש?
האם בן/בת הזוג בדרך כלל מאושר או מדוכא?
האם הוא/היא מתנהג/משוחח בטבעיות ובנעימות עם אחרים או מכונס בעצמו ו"מתאמץ" בנוכחות אחרים.
בכל התלבטות מומלץ לפנות למרכז לייעוץ והכוונה בנושא ניתן לפנות למרכז משפחה בכרמיאל-
טלפון: 04-9088123 (ניתן להשאיר הודעה במענה הקולי ויחזרו אליכם)
הכותבת היא מנחת סדנאות מטעם הרשות למלחמה באלימות סמים ואלכוהול. מנחת הורים מוסמכת בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי לתגובות [email protected]
