אסתר וינסטוב צעירה ללא מנוח , מי שלעולם לא עסקה בספורט, הגיעה ועוסקת בספורט לרבות ריצת מרתון בגיל 50, מגיעה עם בשורת הביודנסה קראו למה זה טוב
רוקדת את החיים שלה, כמו אז בארגנטינה בשנות העשרים של חיה ובכרמיאל בקבוצות ביודנסה שלה. השתחררה מחיים סביב עודף משקל דרך שחייה במים פתוחים וריקוד בשיטת הביודנסה. בעיסוקה היא מייעצת למשפחות עם הפרעות קשב וריכוז ובעבודה קהילתית…מחברת חיבורים בין אנשים ואומרים שהחיבוקים שלה ארוכים ורכים במיוחד.
כשאנחנו מתייחסים לאסתר וינסטוב , הגיל הוא בהחלט רק מספר. הבחורה המיוחדת הזו הנושקת לשנתה ה-55 הספיקה במשך השנים האחרונות לעשות מה שרובנו היינו חולמות . וינסטוב חלמה וגם הגשימה את רובן. היום היא חולקת עמנו , כמו בעבר את כל אחד מעיסוקיה. האחרון והחשוב כרגע הוא בשורת הביודנסה, שיטה שנולדה בצילה בשנות השישים ומחברת תנועה, מוסיקה ומפגש אנושי.
אסתר וינסטוב מחיקובסקי, יועצת תקשורת בין אישית, מומחית ב-ADHD, מפענחת מבדקי MOXO ומדריכת הורים, חגגה לפני מספר חודשים את יום הולדתה החמישים וחמש. הפעם, לשם שינוי, בהרגשה של סיפוק ואושר, מה שלא הכירה בגיל צעיר יותר. איך ולמה הגיעה מחיקובסקי בגיל זה לנקודת זינוק חדשה בחייה?
דרך לא פשוטה עברה מי שעלתה מארגנטינה עם בן הזוג אלחנדרו בשנת 2001 בקליטה ישירה ליישוב עצמון, שם מתגורר אחיה. בהמשך עבר הזוג לכרמיאל, כאן נולדו שני הילדים, עידן בן 19 ואמיר בן 16.
בארגנטינה שימשה יועצת תקשורת ומנחת קבוצות. כאן מתחיל הקושי הראשון, שכן המקצוע מבוסס למעשה על שפה. כך היא מסבירה: "כל המקצוע שלי התבסס על שפה…הייתי צריכה להתחיל מאפס כמעט כי זה לא עניין של מילים אלא משמעויות התרבות והתקשורת".
מספר שנים עבדה בעבודות שאינן קשורות למקצוע, עד שלפני עשור הצהירה: "רק עכשיו אני מתחילה להרגיש מספיק ביטחון בשפה, בידע ובניסיון על זה אני חושבת כ'יציאת מצרים', כשכבר הייתי במקום מאוד טוב בארגנטינה והייתי צריכה להקריב את המקצוע ולעשות דרך ארוכה עד כה, מצב בו אני יכולה לכתוב דוחות, להעביר את הדברים ולהשתמש במטפורות בחופש מוחלט". ביודנסה מחברת אותי לשפת אם איפה שעולם הרגש נולד ומתפתח, ואז לרקוד את השלם כל פעם שמוצאת ביטוי לרגשות שלי".
מה הדרך שעשית כדי להגיע למקום שבו את בוטחת בעצמך עד כדי פתיחת עסק עצמאי במקצועך
השחייה והריקוד חיברו אותי לגוף, גרמו לי להיות פחות בראש, בביקורתיות ובתלות במה אחרים יגידו. הצלחתי לגלות ולאהוב את הקול הפנימי שלי, לתת לה מקום ולחיות את החיים שלי לסיפוק ושובע, לעזוב לגמרי את הרעב גם בגישה לכול דבר בחיים בהרגשה שאף פעם לא מספיק טוב.
כל כך פשוט?
"נכון, לא הכל היה כמו שציפיתי. כמי שגדלה בסביבה ביקורתית מאוד, תמיד הדגש היה במה שחסר או לא מספיק טוב. משקל של 100 ק"ג בגיל הנעורים ומינימום תנועות היו התופעות הראשונות עמן הייתי צריכה להתמודד. המודעות לכך החלה למעשה תוך כדי העבודה שלי עם מטופליי, ההתמחות בהפרעת קשב וריכוז הביאה אותי להבנה עמוקה של השפעת המחשבות השליליות בדיבור עם עצמנו, גם הביאה אותי לפתח חשיבה חיובית, קשר חיובי עם הסביבה ודיבור פנימי המתמקד בדברים הטובים ובאנרגיה הטובה שיש בחיים". ביודנסה חתמה על ההרמוניה בין מחשבות, רגשות ומעשים.
השינוי המפתיע
מצוידת במידע החשוב הזה היא מחליטה לעשות משהו שמעולם לא עשתה: משתלבת בקבוצת הליכה. כפי שהיא מתארת: "הלכתי והלכתי וכך גיליתי את העונג של השיחות תוך כדי הליכה, האנרגיות שמייצרת הפעילות, וגם ירדתי 30 קילוגרמים. אבל ההליכות הממושכות בתנאים טופוגרפיים קשים בכרמיאל גרמו לי לבעיות בברכיים, עברתי שני ניתוחים. בימים האלה משתקמת מניתוח החלפת ברך. כול פעם הגיע החשש ששוב אעלה במשקל בשל חוסר הפעילות, לפני 12 שנה גרם לי להתחיל לשחות בבריכה העירונית כשהגעתי ל~100 בריכות החלטתי להירשם לצליחת הכנרת. אין מילים לתאר את ההתרגשות שאחזה בי כאשר בפעם הראשונה בחיי קיבלתי מדליה על השתתפות בפעילות ספורטיבית כלשהי. בהמשך חברה, שבאותם ימים התאמנה לקראת טריאתלון, החלה להלהיב אותי ברעיון. היא הסבירה לי שבטריאתלון נשים ניתן ללכת במקום ריצה. באותו רגע החלטתי שאני מנסה, העליתי פוסט בפייסבוק בו הודעתי שאני מחפשת בת זוג להרפתקה. איילת הייתה זאת שהצטרפה מתוך סקרנות, עד היום אנחנו חברות, אחרי 7 שנים.
כיצד השפיעו האימונים הללו על סדר היום שלך?
"אז גיליתי שהאימונים המגוונים בתחום הם למעשה אושר צרוף. לצאת מהמים ולעלות על האופניים, לאחר מכן לרוץ/ללכת. כך עברנו את הטריאתלון נשים הראשון, אירוע מלא אנרגיות. אחריו חשתי צורך להשתפר ולעשות יותר ונכון יותר. השתתפתי במרוץ טבריה. הפעם רצתי 10 ק"מ בגשם שוטף. מאוחר יותר, עם הקבוצה, השתתפתי במרוץ שליחים הר ועמק, ובהמשך בטריאתלון נשים. מכל זה נשאר האהבה גדולה לשחייה בים, חוויה מדהימה של זרימה, חופש ואחדות עם הסביבה.
העיסוק האינטנסיבי בספורט ובריקוד שינה לך את החיים?
"אין לי ספק שהספורט ממכר, זה בדוק, אבל בעיקר אני יכולה להגיד שבתקופה הזו התחזקתי, התחושה של שלמות, של יכולת לעשות הכל, לפרוץ מכשולים ולהשיג יעדים נותנת לי את הביטחון לעשות ולהעז. להגיע בחיוך לכול מקום ולזרום עם מה שהמציאות מביאה לי.
ולכן החלטת לשלב בין הספורט לבין המקצוע שלך?
אי אפשר להגיד שביודנסה היא סוג של ספורט, אך ללא ספק התנועה משפיעה בכימיה של המוח, ביודנסה מעלה את הפרשת הדופמין, סרוטונין ואוקסיטוסין בין היתר, מעלה את הרגשה של שמחת חיים, מחזקת מערכת החיסון ונותנת הרגשה של סיפוק ושובע.העיסוק בספורט לימד אותימשמעת, כוח, עוצמה, התלהבות, לימד אותי איך משפיעה הכימיה של המוח על מצב הרוח, על יכולת הריכוז, ובעיקר מקנה כוח להתמודד מול הבעיות והמכשולים. ביודנסה מחברת אותי ללב, לעולם הרגשות ובעיקר ליופי שבי ואצל האנשים הנפלאים שבסביבה שלי.
העיסוק במשהו חיובי, במה שיש ולא משחסרמחזק אותך . הנתינה, האהבה ושמחת החייםמייצרים אנרגיה חיובית סביבך, כזו שתמיד תהיה הדדית וכך תקבל בחזרה הרבה מעבר למה שהשקעת".
מה המפתח שלך להצלחה?
"למדתי שאם אני משקיעה בלחזק את הטוב אצלי ואצל האחרים, מתרחשים ניסים והדברים הטובים מתרבים ומתחזקים סביבי. אני משקיעה ללא חישובים בכל דבר שאני עושה, במשפחה כמובן, בקשר עם החברים, בעבודה קהילתית בספורט, ובעיקר בכל בן אדםשעובר איתי דרך של הבנה ולמידה על ושמצליח למצוא דרך התמודדות וריאה חיובית יותר על עצמו, על איך להגשים חלומות ועל איך לייצר את הצלחה.
אז כל מי שמעוניין לנסות ולהצטרף לכל הטוב הזה מוזמן: קבוצות ביודנסה בכל רחבי הארץ אפשר למצוא באתר https://www.biodanza.org.il
קבוצות ביודנסה מתקיימותבמתנ"ס הישן בגבעת רם כרמיאל. בכל יום שני בשעה 9:30 ורביעי ב 19:30 כדי לחוות את קסם הביודנסה מוזמנים ליצור קשר עם אסתר או להיכנס לדף פייסבוק "ביודנסה כרמיאל".
