המשפטנית שוויתרה על הגלימה לטובת תרבות

סבין יעקובוביץ: “בחוויה של הרצאה קלילה ומעמיקה בו זמנית, תוכלו לגעת בליבה של צרפת הנצחית והמגוונת, שכן אני משלבת בין שני עולמות ושפות”

סבין יעקובוביץ מכרמיאל, היא אשה מרשימה, מלאת אנרגיות מדבקות, בעלת שלושה תארים במשפטים מאוניברסיטת סורבון היוקרתית שבפריז. יעקובוביץ, ילידת פריז, שגם גדלה בעיר באפור, בעלת התארים הרבים ביניהם תואר שלישי מהסורבון במשפטים, בכל זאת החליטה לעזוב את כל הטוב שהיה לה בצרפת ולעלות לארץ למושב ברמת הגולן, כאשר היא נשאלת מדוע היא משיבה “ציונות נטו ציונות”.

סיפור חייה המעניין הביא אותה לפני כעשר שנים לגור בכרמיאל עם שלושת ילדיה, אחרי 15 שנות חיים במושב כנף ברמת הגולן. כאן היא מצאה את מקומה וגם זוגיות מאושרת.

היום היא היא מומחית לתרבות צרפת בגישה רב תחומית, בדגש על גיבורי תרבות, זרמים באמנות, שאנסונים, יחסי גומלין בין תחומי האמנות השונים, הוגי דעות ומנהיגים, מעמדות בחברה והיסטוריה כללית.
הרצאה קלילה ומעמיקה בו זמנית

סבין מפרטת: “אני מגישה בקתדרות, מועדוני תרבות וארגונים בכל רחבי הארץ הרצאות המתאימות לקהל הרחב. בסדרת ההרצאות, בגישה מודרנית ומשעשעת ובגובה העיניים, מגוון רחב של נושאים ובכל הרצאה אנו יוצאים למסע מקורי מלווה בקטעי קולנוע, מוזיקה, שירים ויצירות אומנות”.

על הרצאותיה היא מרחיבה: “בחוויה של הרצאה קלילה ומעמיקה בו זמנית, תוכלו לגעת בליבה של צרפת הנצחית והמגוונת, שכן אני משלבת בין שני עולמות ושפות. לפני עשור, גיבשתי חזון להביא את פניני תרבות צרפת לקהל הישראלי שאינו דובר צרפתית”.

ממרכז התרבות העולמי למושב עובדים ברמת הגולן

סבין והמשפחה בן זוג וילד אחד החליטו לעלות לארץ לפני כעשרים שנה, שלא כמצופה מאקדמאית בתחום המשפטים ותחומים נוספים הם בחרו להתיישב ברמת הגולן הרחוקה. היא ובעלה לשעבר הקימו במקום משק חקלאי.

לצד לימודי השפה העברית, התכוננה באותם ימים לבחינות הלשכה, עברה התמחות בבית המשפט ובמקביל נטלה חלק פעיל בהקמת המשק המשפחתי בו גידלו בעיקר עצי זית ועצי לימון מסוג ליים. היא עצמה עסקה בכל כולל גיזום וקטיף במטעים המשפחתיים.

אישיות מסקרנת, ביקשתי להבין “מי את סבין יעקובוביץ”?

נולדתי וגדלתי בפריז, למדתי באוניברסיטת סורבון שלושה תארים במשפטים. אני באה ממשפחה שבה רבים עסקו בתרבות.

אבי, ד”ר הנרי בן חמו ז”ל היה רופא שטיפל בזמרים מפורסמים כמו מייק ברנדט בתחילת דרכו בצרפת. לאבי היה תחביב שהפך לנושא עיקרי בחיים בפרישתו לפנסיה: הוא אהב היסטוריה והתמחה בנפוליאון.

אמי , אווה יעקובוביץ ז”ל הייתה במאית של סרטים דוקומנטריים בתחום האומנות, צילמה תערוכות של ציירים מפורסמים בכל רחבי אירופה.

דודתי, אחות אמי ד”ר ססיל קלרבל-מיו, הייתה ד”ר לתקשורת וקולנוע, מפיקה של סרטי דוקו עם התמחות בהיסטוריה. כמה מסרטיה, נסובו סביב מחנה “דראנסי” מחנה ריכוז של יהודי צרפת. היא הפיקה בין השאר סרט על דריוס מיו, מלחין צרפתי יהודי בעל שם בינלאומי במוסיקה הקלסית שחי זמן מה בישראל כאן כתב חלק מהאופרה הידועה שלו “דוד”.

סבה וסבתה היו בעלי חנות תקליטים. היא מספרת “כל ילדותי שמעתי את כל הסגנונות המוזיקה, מוזיקת ריקודים, עמים מכל העולם ומוזיקה קלאסית. כך שכאשר החלטתי לפני עשור לעשות הסבה מקצועית ולעזוב את עריכת הדין לטובת חקר תרבות למעשה בלי לשים לב ‘חזרתי הביתה’ לנוף ילדותי”.

איך עושים את המעבר ממטעי עצי הזית אל חזית ההרצאות

כאשר עזבתי את הגולן ועברתי להתגורר בכרמיאל, חיפשתי כיוון מקצועי, למדתי אמון אישי, הנחיית קבוצות וגיבשתי חזון אישי שבו חיברתי בין שתי הזהויות שלי, הצרפתית והישראלית: לגשר בין תרבויות ולהנגשה לישראלים את אוצרות תרבות צרפת האותנטית. מזה שמונה שנים, אני גם מלמדת בבית הספר למקצועות הכרם והיין של אוהלו קצרין, מכשירה סטודנטים לנסיעה מקצועית בצרפת, בבורגונדי או לחבל אלזס. במשך השנים, הרחבתי את רשימת ההרצאות עד כחמישים היום, וזה כנראה לא הסוף. השנה, בנוסף לנושאים הקלאסיים שלי, העברתי סדרה שנתית ייחודית על היסטוריה ויהדות צרפת. בשנה הקרובה אני אמורה להופיע בבית אבא חושי בחיפה, חוף הכרמל עפולה, גליל עליון, תל אביב, נתניה ובית שאן.

פגישה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון

בתמיכתו של שגריר צרפת בישראל אריק דנון, הוזמנה בנובמבר האחרון על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון לטקס כבוד בפנתיאון של פריז, זה המוקדש לג’וזפין בייקר אשת במה, רקדנית זמרת שחקנית, לוחמת זכויות האדם. “ההזמנה הגיעה בזכות העובדה ששנים רבות אני מרצה ומספרת על אישיותה וחזונה המרשימים” היא מסבירה.

על הרצאותיה

אחת ההרצאות המעוררות סקרנות ושאלות היא זו על ה”רקדניות בפריז של המאה ה-19, בלרינות בבית האופרה ורקניות קאן-קאן”. התמודדות הרקדניות בהחלט רלוונטית לתקופתנו, כאשר כדי להבין אותן אנו מצווים תחילה להבין את רוח התקופה ואת המנטליות של אותם ימים, כך נדע להעריך את הקידום בזמננו.

ברגעים שאחרי ההרצאה, אני זוכה להכיר אנשים מקסימים, מרתקים, עם ניסיון חיים עשיר, עם סיפורים אישיים מרגשים עד דמעות . בזכות ההרצאות, רכשתי חברים בכל הארץ, אנשים יקרים ששומרים על קשר גם בין מפגשים, שולחים לי שירים , קטעי סרטים וקונצרטים. חלקם הפכו לחברים קרובים.

מה באשר לעתיד?

אחרי שנים של עבודה , יש לי אין ספור רעיונות נוספים לאופקים חדשים בנוף תרבות צרפת. בנוסף, אני שוקלת לפנות לנושאים טכנולוגיים יותר. בין החלומות: כתיבת ספר ו… התמודדות להרצאות טד במסגרת בינלאומית.

עליזה רוזן הברמן

Read Previous

בית חם לחברו הטוב של האדם

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

נגישות