הכלכלנית שהפכה לאומנית פיסול מוערכת

אלישבע צבר: “הרגשתי שאני מתאהבת בחומר, חלמתי על היצירה בלילות ופיסלתי בימים”

אלישבע צבר מהיישוב גילון שבמשגב, היא אישה מיוחדת ואפילו מעט מסתורית, ברגע הראשון ,למי שעורך עמה היכרות. אישה ללא גיל, יפה, רכה, טון דיבור כמעט לוחש, שום דבר מכל אלו אינו יכול להכין את המבקר באחת התערוכות בהן היא מציגה את פסליה.

הכישרון, הכוח וההלם הראשון מעבודותיה מותיר את הצופה פעור פה לנוכח היופי, הדיוק, והרעיונות המובאים באמצעות פסלי הברונזה.

אלישבע מפסלת בחמר ויוצקת בברונזה, פסלים בגישה פיגורטיבית ריאליסטית, כאשר מקור השראתה הוא הנוף האנושי הסובב אותה.

אין פלא איפה שעד כה השתתפה כבר בתערוכות רבות בארץ ובעולם, בארה”ב, רוסיה, גרמניה, אנגליה, אוסטריה וחלק מעבודותיה נרכש לאוספים פרטיים בארץ ובעולם. לאחרונה החלה ליצר גם תכשיטים צבעוניים ומשמחים, שמביאים לידי ביטוי את אהבתה לצבע ולעיצוב.

מי היא אלשיבע צבר האומנית הכל כך מסקרנת ?

היא גדלה בקריות ומתגוררת מזה 40 שנה ביישוב גילון. נשואה, אם לשלושה שתי בנות ובן שהוא סגן אלוף בצה”ל וסבתא לשישה נכדים, מגיל 8 עד 18.

למדה כלכלה וניהול בטכניון ועבדה שנים רבות במקצוע בחברת רפא”ל. לפני 20 שנה חל מהפך בחייה היא ובעלה אברהם נסעו לשנתיים מטעם העבודה לטקסס, ארה”ב. את זמן שהותה היא ניצלה ללימודי פיסול, מה שהחל כתחביב גרם לה להתאהב בתחום.

היא משתפת: “בשנת 2000, חל המפנה הגדול בחיי. נסענו לשנתיים לארה”ב מטעם העבודה. בעלי עבד ואני הייתי חופשיה ומאושרת. במסגרת חיפוש עצמי, התחלתי ללמוד פיסול. זה היה פיסול פיגורטיבי, תחת הדרכתו של פסל נפלא. סוף סוף מצאתי את העיסוק שנועדתי לו, הרגשתי שאני מתאהבת בחומר, חלמתי על היצירה בלילות ופיסלתי בימים.

רווח כפול היא מספר בחיוך: “כשאברהם היה חוזר מהעבודה, הוא מצא על שולחן האוכל רק חמר ולא ארוחה… כך הרווחתי כפול, כי הוא התמקצע בבישול (בלית ברירה) ואני המשכתי בפיסול”.

עם שובם לארץ, הייתה חייבת לחזור לעבודה, למספרים, לחישובים, אל המחשבים, כל אלו לא גרמו לאהבתה החדשה להישכח וזו לא פחתה. היא מסבירה: “ המשכתי לפסל , במשך כ-12 שנים בסטודיו של הפסל והאוצר הבינלאומי מכרמיאל, סולומון לבייב, והחל משנת 2015, בה פרשתי מהעבודה, הקמתי סטודיו לפיסול בביתי.”

מה את יוצרת? מהו מקור ההשראה שלך?

אני יוצרת פסלי ברונזה אנושיים, מלאי רגש ואופטימיות ולאחרונה גם יוצרת תכשיטים צבעוניים ומרהיבים משילוב מתכות, צמחים מיובשים, צבע ואמייל קר.

הפיסול מתבצע בחמר ואחר כך עובר ליציקת ברונזה. הסגנון שלי הוא ריאליסטי ומתבסס על הנוף האנושי שסובב אותי. כל יצירה אורכת חודשים, כמעט כמו לידה, אני משקיעה בכל פסל את מלוא הרגש והאהבה שבי.

“אלישבע מפסלת אהבה” כך נכתב לפני זמן מה בירחון מקצועי, היא אומרת: “כך אני מרגישה בעת היצירה, וכשהרגש הזה עובר לאנשים שמתבוננים בפסלים שלי, אין מאושרת ממני”.

לא פעם נשאלה: “איך זה שהפסלים שלך תמיד אופטימיים? מה זה, את לא רואה את כל הצער והכאב בעולם”? על כך היא משיבה: “זו היא הבחירה שלי, לראות את הטוב ולא הרע, גם בחיים וגם ביצירה”.

מקורות ההשראה שלה, שאובים מהנוף האנושי הפרטי שלה : “המשמעות של זה, היא שאני לוקחת תמונות של אנשים וסיטואציות מהחיים האמתיים שלי.

המודלים שלי, בעיקר הם בני המשפחה שלי. למשל, כל הגברים שאני מפסלת הם קרחים-כי בעלי כזה, דוגמה נוספת אני אוהבת מאד בעלי חיים בעיקר כלבים, חלק גדול מהפסלים, הם ילדים עם בעלי חיים”.

הפיסול הוא בנשמתה של אלישבע, הפך במרוצת השנים לחלק חשוב אולי אפילו עיקרי בין עיסוקיה, אחרי שפרשה לגמלאות. לצד יצירת תכשיטים ייחודיים, יפהפיים, מעוצבים ברוח ראייתה את העולם, היא גם עוסקת בתחביבים נוספים.

לצד האומנות חיים גם התחביבים

“התחביבים העיקריים שלי הם ספורט וריקוד, ובעצם היצירה והאמנות שממלאים את מצבורי הנפש הפכו מתחביב לעיסוק עיקרי. הריקודים מלווים אותנו כל השנים, מרגע ההיכרות ועד היום. אנחנו רוקדים פעמיים בשבוע ריקודי עם ואוהבים מאד לרקוד גם ריקודי שנות ה60.

בנוסף אני עושה פעמיים בשבוע פילטיס וביחד שנינו יוצאים עם הכלבים לצעוד כמעט מדי יום בטבע בהר גילון. אנחנו גם נמנים על קבוצת ‘משוטטי ההר עם דודו’, יוצאים פעם בחודש לטיול הליכה מודרך מבוקר ועד אחר הצהריים באזור הצפון”. היא משתפת.

נרתמת למען הקהילה

כמו אומנים רבים בכל תחומי האמנות, גם אלישבע מקדישה מזמנה ומעבודותיה לתרומה לקהילה, מתוך הכרה בטוב והרצון לתרום ככל יכולתה: “השתתפתי במספר פרויקטים שמטרתם למכור אמנות ולהשתמש בהכנסות מהמכירה, לשם תרומה לעמותות שונות. הפרויקט הגדול והחשוב מבניהם, זו התערוכה השנתית שנערכת בחסות בנק הפועלים.

בתערוכה מוצגות מאות יצירות של ציור, צילום ופיסול, כאשר 75 אחוז מההכנסות מהמכירה של היצירות, מועברים לתרומה.בתערוכה האחרונה שהתקיימה בדצמבר, נאספו למעלה ממיליון שקלים שנתרמו לעמותות הפועלות להעצמת נשים. בתערוכה אחת לפניה, נתרם הכסף ל”כנפיים של קרמבו”. פעילות זו ממלאת אותי שמחה וגאווה, כי היצירות שלי שנמכרות יוצרות תרומה משמעותית”.

הזמנה לגלריה

אלישבע מזמינה את כל מי שמעוניין להגיע לגלריה הביתית שלה, להתרשם מהפסלים, לשמוע סיפורים מצחיקים ומרגשים העומדים מאחורי הפסלים (לכל פסל יש סיפור), לקבל הסבר על תהליך יציקת הברונזה ולהתרשם וגם לרכוש גם תכשיטים.